בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> אמונה ודת > פרשת השבוע "שלח"

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

אמונה ודת

פרשת השבוע "שלח"

חטאם של המרגלים היה שפירשו את השליחות שאליה נשלחו, לא באופן נכון. המרגלים חשבו שהם נשלחו לבדוק, האם ניתן לכבוש את הארץ, מהם הנתונים האסטרטגיים של יושבי הארץ, ולבחון האם משימת כיבוש הארץ היא משימה אפשרית או לא.
למעשה, שליחותם לא הייתה צריכה לעסוק כלל בשאלה "האם?...", אלא בשאלה "איך?...",
המאמר קיבל את הציון: המאמר פרשת השבוע  נצפה: 1680  |  דורג: 1
דרג מאמר זה
פרשת השבוע "שלח"

בס"ד

פרשת שלח

"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם"
(במדבר י"ג / ב')
הקב"ה מורה למשה לשלוח את נשיאי העדה לתור ולרגל את הארץ
מדוע צריך לשלוח אנשים לתור את הארץ הרי היא הובטחה לעם כנחלתם ? למה בני ישראל לא נכנסו לארץ וכבשו אותה מיד?
ובכן אמונתם של בני ישראל הייתה חלשה למרות כל האותות והמופתים אשר עשה הקב"ה לפניהם. העם היה כה חלש באמונתו והוא דרש ממשה לשלוח מרגלים.
משה נותן למרגלים הוראות מדויקות מה לבדוק בארץ. כשכל כוונתו היא שהם יבדקו באופן אוביקטיבי כיצד ניתן לכבוש את הארץ בדרך הטובה ביותר. וכך אומר הוא
" וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ, מַה הִוא; וְאֶת הָעָם, הַישֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם רָב וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא, אִם רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁרהוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים. וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה, הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ" (במדבר י"ג/ י"ח-כ')
המרגלים עושים כדברי משה הם תרים בארץ 40 יום, ולפני שם חוזרים הם קוטפים אשכול ענבים ענק שצריכים לשאת אותו שני אנשים ועוד הם קוטפים רימונים ותאנים, כך כשהם עמוסים כל טוב הם שבים למדבר ומספרים לעם שאכן הארץ היא ארץ זבת חלב ודבש.
" וַיְסַפְּרו ּלוֹ, וַיאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ. " (במדבר י"ג/כ"ז)
אבל אילה וקוץ בה. בארץ המובטחת יושבים עמים רבים עזי נפש ובערים בצורות, ואם לא די בכך יש שם גזע של ענקים, שאנו נראים לידם כחגבים. ויהיה זה בלתי אפשרי לכבוש אותה.
" אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, הַישֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדולות מְאד, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן"
(במדבר י"ג/ כ"ח-כ"ט)


רק שניים מהמרגלים כלב בן יפונה ויהשוע בין נון היו אופטימיים ביכולתו של העם לכבוש את הארץ ובכוחו של הקב"ה לעזור לעם.
"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, מִן הַתָּרִים, אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם. וַיאמְרוּ, אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמר: הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אותָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאד מְאד. אִם חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה ְהֵבִיא אותָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ, אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אַךְ בַּיהוָה, אַל תִּמְרדוּ, וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל תִּירָאֻם".
(במדבר פרק י"ד פסוק ו'-ט')
חטאם של המרגלים היה שפירשו את השליחות שאליה נשלחו, לא באופן נכון. המרגלים חשבו שהם נשלחו לבדוק, האם ניתן לכבוש את הארץ, מהם הנתונים האסטרטגיים של יושבי הארץ, ולבחון האם משימת כיבוש הארץ היא משימה אפשרית או לא.
למעשה, שליחותם לא הייתה צריכה לעסוק כלל בשאלה "האם?...", אלא בשאלה "איך?...", כאשר מראש ברור לכל, שהולכים לכבוש את הארץ. הקב"ה ביקש לתת לבני ישראל חלק ושותפות ביחד עמו בכיבוש הארץ. לכן, הסכים לשלוח מרגלים, שתפקידם יהיה להביא ידיעות על יושבי הארץ ועל הדרכים הנוחות לכיבוש הארץ. אך צריך היה להיות ברור לכל, מעל כל ספק שארץ ישראל תיכבש על ידי בני ישראל, גם בסיעתא דשמיא מאת הקב"ה, וגם בדרך הטבע, מכוחם של ישראל.
המרגלים שהיו ראשי שבטים היו מונעים גם מסיבות פוליטיות וכלכליות כמו הפוליטיקאים בימינו .
הזהר הקדוש (שלח, קנח ע"א) מבאר שחטאם של המרגלים נבע מכך שבמדבר הם היו מנהיגי העם, אך הם הבינו שכאשר יכנס עם ישראל לארץ ישראל, שוב לא יהיו מנהיגים, כי אין הם מתאימים להיות מנהיגים בארץ ישראל. לכן, העדיפו המרגלים להישאר במדבר, ולא להיכנס לארץ, כדי שיוכלו להמשיך להנהיג את ישראל.
יש מפרשים (חתם סופר)(תנחומא בשלח סימן כ')
שאומרים שהמרגלים ביקשו להישאר במדרגת המדבר, אוכלי מן, שעליהם אמרו חז"ל: "לא ניתנה תורה לדרוש, אלא לאוכלי המן". משוחררים מן הצורך לדאוג לצורכיהם הגשמיים, לצורך השגת מעלות רוחניות. הקב"ה דאג להם למזון וגם למלבוש נקי ובלתי מתבלה, כאמור: "שמלתך לא בלתה מעליך". במדבר, היו בני ישראל מעין "כוללניקים", אברכים שדאגות פרנסה משוללות מהם, חופשיים לעסוק בתורה ובמצוות ואין דבר שיטריד אותם מכך. המרגלים סברו שכל זה לא יהיה בארץ ישראל, שם לא ירד המן מן השמים, והם ייאלצו לעבוד בשדה למחייתם. שוב, לא יוכלו להקדיש את כל זמנם להתעלות רוחנית, ואם כן, תורה מה תהא עליה?
למעשה אנו רואים חבורה של פוליטיקאים שדואגים רק לעצמם, טובת העם היא לא נר לרגליהם והם פועלים מתוך אינטרסים אישיים.
כל אחד מהם היה אחראי לשבטו-שלו ולכל אחד מהם הייתה נקודת השקפה שונה וייחודית.
לא כך התנהגו המרגלים ששלח יהושוע לאחר מות דור המדבר, יהושוע בוחר שני מרגלים אנונימיים שאפילו שמם אינו מוזכר.
"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמר, לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ, וְאֶת יְרִיחוֹ" (יהושוע ב/ א')
הם הגיעו לארץ נרדפו ע"י מלך יריחו הסתתרו אצל רחב הזונה והצליחו להימלט בעור שיניהם. ולמרות כל הצרות שפקדו אותם בארץ הם חוזרים לעם הממתין במדבר ומודיעים לו שאין בעיה להיכנס לארץ המובטחת ולכבוש אותה.
המרגלים הללו שלא היו מונעים מאינטרסים פוליטים שונים נשלחים לבדוק איך לכבוש את הארץ והם חוזרים עם תשובה נחרצת האויב מפחד ואין בעיה.
(יהושוע פרק ב פסוק כ"ד)
" וַיאמְרוּ, אֶל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ, אֶת כָּל הָאָרֶץ; וְגַם נָמוגוּ כָּל יושְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפָּנֵינוּ. " (יהושוע ב/כ"ד)
לסיכום ידידי ורעי השנים חולפות אך נבחרי העם לא משתנים וטובת העם רחוקה מליבם.

אהבתם?

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים