בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> אומנויות לחימה > חירות ועבדות בטאי צ`י

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

אומנויות לחימה

חירות ועבדות בטאי צ`י

מנקודת המבט של הטאי צ`י, כשאנו מדברים על עבדות וחירות, מובן שאין מקום להנגיד ביניהם. ההנגדה נובעת מתוך עצמנו וטעמנו אנו וכופה עצמה על המציאות. היא אינה חלק מ"העולם הטבעי" כפי שהוא.
המאמר קיבל את הציון: המאמר חירות ועבדות בטאי צ`י קיבל את הציון 0.0 כוכבים  נצפה: 968  |  דורג: 0
דרג מאמר זה
חירות ועבדות בטאי צ`י

עבדות וחירות בטאי צ'י

"עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה"
"מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע"
עבדות או חירות? חופש או שיעבוד? מה מעדיף?
א: "שאלה מוזרה שלא צריכה להישאל אלא אם אתה קצת לוקה בשכלך. ולאיזה תשובה אתה מצפה? כן, אני מעדיף עבדות, מאז ומתמיד שיעבוד היה החלום שלי. ברור שחירות עדיפה. מה זו השאלה הזו?"
ב: "רגע, רגע. לא כל כך מהר. האומנם שאלה כה מופרכת? האם לא נוח יותר לחיות במסגרת שיש בה כללי התנהגות ברורים המכתיבים מראש את מהלכיך, ללא חופש בחירה רב מידי, ושמצד שני מאפשרת לנו חיים נוחים יחסית, נטולי דילמה ודאגה?"
מן הסתם ימצאו רבים שדבריו של ב' ימצאו אצלם אוזן קשבת, ורבים גם ימהרו להתאסף מאחורי דגלו של א' המתהדר בחוסר מגבלותיו ויודיענו באופן פסקני שכל מהלך חייהם אינו אלא פי רצונותיהם החופשיים.
האם באמת יש דבר כזה – רצון חופשי, שאינו תלוי לא בנסיבות כלכליות או חברתיות, ולא באמונות או דיעות קדומות, אלא מגיח לאוויר העולם חף ונקי כעולל. רבים יטענו שאין חיה כזאת. והפסיכולוגים עשויים להוסיף ולטעון שכל החלטה שלנו נולדת מתוך התניה תת-מודעת, מעין פרה-סלקציה של העדפות. אם כך, יתכן ואין בכלל דבר כזה –רצון חופשי!
ומה דעת הקוראים על המשפט הבא: "הכול צפוי והרשות נתונה."
דהיינו, אין חופש מוחלט! החלטות שנחליט, בחירות ששנבחר בהן, כל מהלכי חיינו - הכול גזור מראש – צפוי, מבחינת גורל. אבל נתונה לנו הרשות להתעמת ולנסות לשנות גורל זה על ידי האופן בו ננהג.
ומהי ההתנהגות שעשויה לשנות את הצפוי ולהוציא אותנו מעבדות לחירות?
לכך יש קשת רחבה מאד של תשובות מכל גווני המחשבה האנושית. האם יש קלף פוליטי חזק יותר מההבטחה "אצלי יהיה לכם טוב? בואו אחרי, אני אוציא אתכם מעבדות לחירות, מחושך לאור. אצלי תהיו בני חורין."
ובטאי צ'י? הרי הטאי צ'י הנו דרך מסויימת המבוססת על ההבנה הסינית העתיקה של "דרך הטבע". לאן מובילה דרך הטאי צ'י? לעבדות או חירות?
1. טאי צ'י – הדרך לחירות
מטרת התרגול בטאי צ'י הנה לשחרר אותנו ממגבלות פיסיות ונפשיות שהטילה עלינו הציוויליזציה, ולקרב אותנו להתנהלות בריאה וספונטנית על פי עקרנות הרפואה והפילוסופיה הסינית. כשאני מתרגל טאי צ'י אני משיל מעלי מתחים עודפים - פיסיים ונפשיים, מחדש את מלאי האנרגיה והחיות שלי, מחזק את המודעות העצמית והבטחון העצמי, משפר את הדימוי העצמי... הופך להיות אדם שלם יותר וחופשי יותר.
2. טאי צ'י – הדרך לעבדות
טאי צ'י הנה דרך שמרנית הדורשת היענות וצייתנות מלאים, ואינה מכירה בספונטאניות וברצון חופשי. ברגע שאני מתחיל ללמוד אני מכניס את צווארי בעול קשה מנשוא - עולה של הקאטה, תבנית התנועה. תבנית זו נקבעה על ידי המורים, אין בה ספונטניות, אין בה רצון חופשי, אי אפשר לעשות "מה שבא לי". אני עוטה על עצמי את התנועה כשם שעוטים כותונת כפייה. כך צריך לעשות ולא אחרת. הקאטה אינה גמישה. יש נכון ויש לא נכון, ואני מתבקש לעשות את התנועה נכון, כפי עשו אותה אבות אבותינו, מבלי לסטות מדרכם ומבלי להמציא את הגלגל מחדש.
עבדות וחירות יחד – היתכן?
כשאנחנו מתבוננים על ההצמדה חירות-עבדות, אין אנו רואים את הקשר ביניהם, להיפך אנו רואים את הניגוד ואת הצורך להרחיק את האחד מהשני ככל האפשר - או או. לשניהם יחד אין מקום על עמוד החשמל.
הקשר בין שני השניים נבנה על בסיס הניגוד הערכי ביניהם. זאת משום שאנו נוקטים עמדה, מבצעים בחירה. על הסקאלה הדמיונית הנמתחת בין "חירות" בצד אחד ל"עבדות" בצד השני אנו מציבים עצמנו בנקודה מסויימת, ואחר פונים עם הפנים לצד אחד, נאמר לצד ה"חירות", ומפנים את גבנו ל"עבדות". הדינמיקה הזאת תקבע את כל פעולותינו בהקשר זה. אין לנו דרך ברורה כיצד להתקדם על הסקאלה לעבר ה"חירות" אבל יש לנו מושג רגשי לגבי ה"עבדות". אנו נתקדם לעבר ה"חירות" על ידי התנגדות, גינוי, הכפשה, של ה"עבדות". אנו נשתדל להתרחק ממנה כמה שיותר.

ומה אומר על כך מר טאי צ'י?
"האחד (הטאו) הוליד את השניים (יין ויאנג), והשניים הולידו את הטאי צ'י."
הטאי צ'י הנה המסגרת בה היין והיאנג מוצאים את מקומם זה בצד זה. האחריות שלו אינה בהפרדה אלא באיחוד. הטאי צ'י מאחד את היין והיאנג למסגרת פעולה אחת – מטבע אחת (שלמות אחת) בעלת שני צדדים.
יין יאנג
עבדות חירות
צייתנות מרי
חוק וסדר כאוס
תבנית חסר צורה
ערוץ מים

כדי לעמוד במקומו של הטאי צ'י מבחינת תפקידו בשימור היין והיאנג אין אנו יכולים לנקוט עמדה ערכית. כאשר אנו עומדים על הסקאלה הדמיונית הנמתחת בין "חירות" ל"עבדות", ומנסים למקם עצמנו במקום הרצוי לנו, עלינו לעמוד עם הפנים "קדימה" - אין אנו יכולים להפנות גבנו לקצה אחד ואת פנינו לקצה השני או להיפך, מפני ששני הקצוות נמצאים תחת אחריותנו. אנו צריכים לעמוד כשפנינו קדימה, חירות מימיננו ועבדות משמאלנו (או להיפך).
הנחל הזורם
נקח לדוגמה את הסקאלה הנמתחת בין "ערוץ" ל"מים". מילת המפתח המתארת את היחסים בין שני אלה תהיה כמובן נחל או נהר. הערוץ הנו בבחינת העבדות מפני שהוא מקבע את צורת הנחל וכובל אותו לזרום בתוך תבנית זו ולא אחרת. המים אינם יכולים להתפשט כרצונם, איך שבא להם, אלא על פי האופן שאותו מרשה להם הערוץ.
מילת המפתח – התופעה, הנחל, זקוק לשניהם כדי להתקיים. אין כאן מקום למיימד ערכי אנושי סובייקטיבי. הטאי צ'י מתאר את המציאות כמות שהיא.
ומהי מציאות זו?
1. הערוץ בלי המיים אינו נחל
2. המיים בלי הערוץ אינם נחל.
3. מידת החירות, החופש והספונטאניות של המיים תלויה ביחס ישר במבנה הערוץ.

עבדות + חירות = אוטונומיה
מיים + ערוץ = נחל
יאנג + יין = תופעה, שלם.
מנקודת המבט של הטאי צ'י, כשאנו מדברים על עבדות וחירות, מובן שאין מקום להנגיד ביניהם. ההנגדה נובעת מתוך עצמנו וטעמנו אנו וכופה עצמה על המציאות. היא אינה חלק מ"העולם הטבעי" כפי שהוא.
עבדות וחירות משלימים זה את זה ויוצרים ביחד את מילת המפתח, התופעה שאנו בעצם דנים בה – אוטונומיה.
אוטונומיה – ריבונות, ממשל. בעולמנו העצמאי והגאה של כל אחד מאיתנו, כמה אנו נותנים לחוקיה של המדינה והחברה להתוות את דרכנו וכמה אנו משאירים לעצמנו כדי לתחום את החופש המוסרי והערכי בצילו אנו מעדיפים לחיות.
אהבתם?

כתבות נוספות ממדור אומנויות לחימה

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים