בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> אומנויות לחימה > טאי צ`י - מה זה בעצם

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

אומנויות לחימה

טאי צ`י - מה זה בעצם

הלוואי שאפשר היה לענות על שאלה זו במשפט אחד, ברור וממצה, וכך לתת לשואל תשובה בהירה ועניינית. אני, המזמין אנשים לבוא וללמוד אמנות זו, חייב להיות מסוגל להסביר, ובקצרה, מה אני בעצם מנסה "למכור" להם, אך ככל שאני מנסה להגיע אל אותו הסבר ברור וקצר, כך אני מתרחק מניסוחו המוצלח.
המאמר קיבל את הציון: המאמר טאי צ`י - מה זה בעצם קיבל את הציון 4.5 כוכבים  נצפה: 1318  |  דורג: 2
דרג מאמר זה
טאי צ`י - מה זה בעצם

הלוואי שאפשר היה לענות על שאלה זו במשפט אחד, ברור וממצה, וכך לתת לשואל תשובה בהירה ועניינית. אני, המזמין אנשים לבוא וללמוד אמנות זו, חייב להיות מסוגל להסביר, ובקצרה, מה אני בעצם מנסה "למכור" להם, אך ככל שאני מנסה להגיע אל אותו הסבר ברור וקצר, כך אני מתרחק מניסוחו המוצלח.

תרגול גופני
דבר אחד אפשר לומר בוודאות – האובייקט שאנו מפעילים בטאי צ'י הנו גופנו שלנו, ולכן זהו ללא ספק תרגול של הגוף או תרגול עם הגוף. כלומר, המדובר הוא בסוג של "תנועה" או "התעמלות". אך מאיזה סוג? האם זאת התעמלות של כושר גופני? סיבולת? גמישות? כוח? עיצוב? אירובי? ריקוד? התשובה לכל השאלות האלה היא שלילת ולכן עולה התהייה – אז מה כן? מהי מטרתו של הטאי צ'י?

מה עושים בטאי צ'י?
עושים "תנועה" – נעים בחלל: הולכים קדימה, הולכים אחורה, ומניעים את הידיים. אבל התנועות הללו אינן נתונות לרצונו של העושה אלא הן מקובעות בתוך עצמן, מתובנתות (מלשון תבנית). זו תבנית תנועה שתוכננה על בסיס העקרונות של ה"פילוסופיה" הסינית וניסיון דורות של מורים. לתוך תבנית התנועה הזאת מושקעת "רוחו" של המתרגל האמור ללמוד אותה ולהפיח בה חיים על ידי נוכחותו ותפקידו כעושה.

התנועה הקיימת לישראל
המנה העקרית בטאי צ'י היא התנועה. תנועה זו אינה אישית והיא מתקיימת בלי כל קשר למתרגל. הוא נכנס אליה בתחילת התרגול ויוצא ממנה בסופו. הוא אינו יוצר אותה אלא מצטרף אליה וטובל בה כמו שמתרחץ טובל בנהר. כדי להצטרף אליה, זקוק המתרגל לקשב ולתשומת לב על מנת שיוכל לזמן בדמיונו את תבנית התנועה ולצעוד בה תוך שהוא מיישם את ההנחיות שניתנו לו, את הקודים המפעילים את התנועה.

נפש בריאה בגוף בריא
זוכרים את הסיסמה הזאת? בזמנו היא הייתה מרוחה על לוחות שקישטו את קירותיהם של מוסדות החינוך העברי המתחדש בארץ-ישראל, והופיעה על גב המחברות החומות שנהגו לחלק לחובשים את ספסל הלימודים. בלי לתת את הדעת יותר מדי על תוכן האמירה, הושפעה ארץ-ישראל העובדת מהרוח המהפכנית הסוציאליסטית שקשרה את בריאות הגוף והנפש לאגודה אחת. אך מה נותר ממנה כיום? ההתקדמות הטכנולוגית-מדעית הפכה את בריאות הגוף העממית למדע מנוטר וממוחשב ששם הקוד שלו הוא "יותר" (יותר חזק, יותר גבוה, יותר מהר). והנפש? היא נותרה מדשדשת אי שם בשוליים.

אז מה יוצא לנו מזה?
התרגול בטאי צ'י אינו תרגול של הגוף. הגוף אינו אלא אמצעי בבחינת שער וגישה. הטאי צ'י מתבצע באמצעות משאבי הנפש שלנו, קרי דמיון, תשומת לב, קשב, והימצאות כאן ועכשיו. התרגול עצמו מאפשר אינטגרציה בין כל רמות הקיום הללו כך שהן הופכות ליחידה מתפקדת אחת המגוייסת לטובת המתרגל ומטרתה לאפשר לו להיות אדון בנחלתו שלו.
אהבתם?

כתבות נוספות ממדור אומנויות לחימה

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים