בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> ארומתרפיה וצמחי מרפא > צמחי מרפא/תבלין ותכונות הריפוי

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

ארומתרפיה וצמחי מרפא

  • משחקי תנועה

    משחקי תנועה
    מפגש חוויתי ותוסס עם עולם התנועה : משחקי תנועה בשילוב אביזרי...
  • סדנת קיץ

    סדנת קיץ
    סדנת קיץ יחודית וחוויתית לפיתוח ושיפור מיומנויות חברתיות.הסד...
  • TRX בשרון

    TRX בשרון
    זה הזמן לחטב את הגוף ולחזור לכושר... חוג trx - אימונים בקב...
  • מוסיקה בראשלצ ובשרון

    מוסיקה בראשלצ ובשרון
    שיעורי מוסיקה בשרון - הרן בית ספר למוסיקה. בית ספר למוסיקה...
  • הגנה עצמית

    הגנה עצמית
    האימון מתאים לשני המינים, מגיל 8 ומעלה. המטרה המרכזית היא לי...

צמחי מרפא/תבלין ותכונות הריפוי

גם תבליני המטבח יכולים לשמש כצמח מרפא אם נצרוך אותם מינון הנכון, מצד שני אל לנו שלכוח שצמחי תבלין או צמחי מרפא גם משמשים כמעין תרופה, וכמו התרופות הקונבנציונליות לא יינתנו במינונים רפואיים או בכלל לאנשים עם מצב רפואי כזה או אחר.
המאמר קיבל את הציון: המאמר צמחי מרפא/תבלין ותכונות הריפוי קיבל את הציון 4.4 כוכבים  נצפה: 0  |  דורג: 31
דרג מאמר זה

צמחי מרפא/תבלין ותכונות הריפוי


היסטוריה:

רפואת צמחים קיימת מהימים הראשונים של ההיסטוריה, תחילה אצל רופאי אליל, מרפאים, מלקטי עשבים.
- התורה של רפואת הצמחים נמסרה מדור לדור ותועדה לראשונה במאות הראשונות לפני הספירה אצל מלכי אשור, לאחר מכן אצל כוהנים בבל, רופאים ויועצים של פרעה במצריים.
- עד היום רפואת הצמחים והרפואה בכלל מתבססים על כתבים של חוקרים גדולים מהמאות הקדומות, שמות כמו היפוקרטס, גלנוס, הרמב"ם, איבן סינא ועוד...
עמים שונים התעסקו ברפואת הצמחים, שיטות רבות התפתחו בגלל פילוסופיות שונות של אבחון וטיפול, לדוגמא רפואת צמחים סינית לעומת רפואת צמחים אינדיאנית, עברית, יוונית או הודית.
- אחד הדברים היותר מעניינים הוא המעבר מרפואת צמחים עממית לרפואת צמחים מודרנית/מדעית אשר נחקרת בתנאי מעבדה בכדי למצוא מרכיבים פעילים לעומת הרפואה העממית שפעלה ופועלת מדור לדור בשיטת ניסוי ותהיה או מתוך פולחני דת ומסורת פולחנית.
- רפואת הצמחים והרפואה בכלל התפתחו וכבו עם עלייתה וירידתה של אימפריה כזו או אחרת בתקופה היוונית לעומת הרומית, המוסלמית לעומת הנוצרית ועוד..
- כיום אנחנו רואים יותר ויותר חזרה והתעניינות של מרפאים לכיוון הרפואה הטבעית, ישנו גם רצון של חולים רבי שמעשו ברפואה הקונבנציונלית לחפש מתחום אחר של רפואה ובעצם לחזור אל השורשים(תרתי משמע..)

חלוקת צמחי מרפא לפי פעילות:

משתנים(סרפד),משלשלים(פסיליום,סנה),מכייחים(קורנית),אנטיספטיים(מחטאים)(, אנטיספזמודיים(נוגדי עווית)(כוהוש שחור), מיזעים(זנגוויל), מטבוליים(שן-ארי) מעוררי חיסון ונוגדי זיהום(אכינצאה), אסטריגנטים(נותני טונוס/מכווצים(הממליס) מלחלחים(נטופית), ארומטיים(זרעי קימל/שומר), כבדיים(משקמים, מגינים, מנקזים)(גדילן מצוי/שן-ארי), ממריצים(פלפל חריף), נוגדי דלקת(ערבה-אספירין), אדפטוגנים(ג`ינסנג/זעתר), צמחים למע` העצבים(מעוררים, מרגיעים,נוגדי כאב,מעודדי שינה,מזינים)(ולריאן/פסיפלורה/פרע/לואיזה), צמחים למע` לב וכלי דם(אמיתה קיצית/עוזרר/זנב-הארי), מאזנים הורמונליים ולמע` הרבייה (אנג`ליקה סינית/שחי אברהם)...

גם תבליני המטבח יכולים לשמש כצמח מרפא אם נצרוך אותם מינון הנכון, מצד שני אל לנו שלכוח שצמחי תבלין או צמחי מרפא גם משמשים כמעין תרופה, וכמו התרופות הקונבנציונליות לא יינתנו במינונים רפואיים או בכלל לאנשים עם מצב רפואי כזה או אחר.
לדוגמא: לאדם אם לח"ד גבוה לא נמליץ על שתייה של תה רוזמרין שמעלה את הסירקולציה, צמח בעל טמ"פ חמה/חריפה, מכיוון שזה יכול להעלות את לח"ד ולהוות סכנה.
או לאדם עם אולקוס לא נמליץ על צמחים חמים וממריצים כמו זנגוויל או פלפל חריף שעלולים לעודד חומצת קיבה, לשרוף את המעיים ולפצוע את רירית מע` העיכול.
או לאדם עם התקפי שלשול לא נמליץ על צמח קר שיקרר עוד יותר את המערכת כגון מנטה או מלון.
או לאישה בהריון לא נמליץ צמחים שיוצרים כיווצים ברחם כגון סלרי ופטרוזיליה.

*לשאול איזה צמחי תבלין מכירים ולתת אינפורמציה כללית על כל צמח אם הרחבה לצמחים אחרים.

הרחבה על צמחי תבלין:

• אגוז מוסקט: ברפואה ההודית מוזכר כתרופה למחלות אוזניים, עיניים, כאבי ראש ומחלות מע` העצבים. איבן סינא השתמש לתחלואי כבד, הרמב"ם מזכיר אותו עם זנגוויל ודבש להצטננויות וכמאריך חיים לזקנים. מחזק את הקיבה והלב לכאבי מפרקים ולעוררות מינית. בנוסף נמצא שימוש באגוז מוסקט לטחורים, לחיזוק אישה בהריון, כמרבה זרע וחיזוק כוח הגברא.
אופן שימוש: מבשלים כ-5דק` כחצי אגוז מוסקט מגורד בכוס מים, ממתיקים בדבש או סטיביה ושותים. אפשר לערבב עם זנגוויל ודבש לבעיות במע` הנשימה.
• אורגנו: מוזכרים שימושים מימי התקופה הרומית כתבלין לרטבים, שימוש מערבי כתרופה לדרכי העיכול, מע` העצבים, אסטמה, צרבת, מחלות פרקים, כאבי שיניים וראש. ומחטא במקרים של פטרת ומחלות חיידקיות.
אופן שימוש: למע` העיכול- חולטים 3-גבעולים בכוס מים למשך 20דק` מוסיפים דבש ושותים. למע` הנשימה- חולטים כ-50גר` עלים בכוס מים חמים ושואפים. לבעיות מפרקים- משרים כשבועיים בשמן זית לאחר מכן מורחים על המפרקים הכואבים.
• בבונג/קמומיל: הפגה של גזים ואי נעימות עיכולית בכל הגילאים, מתאים גם לטיפול בתינוקות. להקלה על הצטננויות, כאבי שיניים ודלקות חניכיים, שיעול אצל ילדים, כאבי גרון, מחלות דרכי הנשימה, עצירת שתן, וכאבי ראש.
אופן שימוש: חולטים כף עד 2 כפות למשך 20דק` ושותים, שימוש חיצוני: חולטים 2-3 כפות תובלים צמר גפן ושמים על עין מודלקת/ 5 כפות גדושות חולטים בליטר מים ושואפים במחלות מע` הנשימה.
• בת קורנית/טימוס: פרוש המילה טימוס(Thymus) הוא מהמילה היוונית טימוס, מספרים שהחיילים היוונים היו טובלים את גופם באמבט טימוס בכדי לחזק את אומץ ליבם.
חליטת קורנית מקובלת לטיפול בבעיות של מע` הנשימה – שיעול עם ליחה, חום, הצטננות, להסדרת המהליך העיכולי, ונגד תולעי מעיים.
אופן שימוש: חולטים כף של עלים בכוס מים ושותים להקלה על בעיות מעיים ומע` הנשימה.
• בזיליקום/ריחן: ידוע בשימוש עממי להרחקת חרקים על כן שותלים אותו בגינות ובאדניות בפתחי חלונות. אכילת זרעי הריחן ידועים ברפואה העממית כמחזקי שריר הלב ולבעיות לבביות.
חליטת ריחן ידוע כעוזרת לכאבי בטן, ולמריחה חיצונית על נגעי עור ועקיצות חרקים.
בתוספת דבש לחליטה הריחן טוב לטיפול בשיעול ודלקת גרון.
• גרגיר הנחלים: מקובל הגברת כוח הגברא, ערביי ארץ ישראל אומרים שמספיק להריח אותו או לשם חופן תחת המזרן וכוח הגברא כבר יעלה. בנוסף משתמשים עם הגרגיר נחלים לניקוי דם, המסת אבני כליות, ניקוי מע` העיכול כבד ומרה.
אופן השימוש: ניתן לשלב בתזונה לטיפול בדימומים פנימיים וניקוי הדם. לניקוי מע` העיכול והמסת אבני כליות מבשלים במים 30גר` צמח על ליטר מים ושותים 3-4 כוסות ליום.
• זנגוויל רפואי: דיוסקורידס מרפא מהתקופה היוונית מזכיר אותו כמחמם של הקיבה, כמסייע עיכולי ולטיפול בהרעלות מזון. יהודי תימן משתמשים בו עם קינמון לחיזוק הראיה(מזרימים דם), ועם דבש לשיעול וחיזוק כוח הגברא.
רטייה של מיץ הג`ינגר משמשת לכאבי ראש, ומשרה למטרות בחילות והקאות.
יהודי פרס השתמשו בו בצורה טחונה לכאבי שיניים.
אופן השימוש: למחלות דרכי הנשימה, חום גבוהה(כמיזע ביום הראשון בלבד), גזים, חולטים כפית שורש טחון בכוס מים עם 1-2 כפות דבש ונכנסים תחת השמיכה.
• זעתר: אחד הצמחים החשובים אצל ערביי ארץ ישראל, משמש ברפואה הערבית כמו שהג`ינסנג משמש את הרפואה הסינית – כאדפטוגן ומחזק.
לטיפול בכאבי בטן, הצטננות, כאבי אוזניים, שיעול, כאבי ראש, תולעי מעיים, אקזמה, דלקות חניכיים ועוד...
שימוש: חולטים כף גדולה של עלים ירוקים או יבשים בכוס מים, תוספת של דבש מומלצת לסובלים מכאבי בטן ובחילות.
השרייה של זעתר(גבעולים ועלים) בשמן זית למשך שבועיים משמשת לכאבים ודלקות אוזניים, כאבי בטן, שיעול, ותולעי מעיים – כף פעם-פעמיים ביום.
עיסוי עם שמן זעתר טוב לכאבי ראש(ברקות), על חזה תינוק עם שיעול ובעיות נשימה, למריחה בין אצבעות הידיים ורגליים במצבי אקזמה/עור מבוקע ומתקלף.
• כמון: מספרים כי ברומא העתיקה בני ובנות רומא היו אוכלים זרעי כמון בכדי ליפות את עורם, ובימי הביניים היהודים השתמשו בו בכדי לעורר אהבה ולמנוע בגידות??
ברפואה ההודית מקובל הכמון לכאבי בטן, מזרז עיכולי, לטיפול בשלשולים ותולעי מעיים, גזים ועצירות.
חליטה של הזרעים טובה לנפיחות גוף, עצירת שתן, קשיי נשימה, תומך במחלות כבד
אופן שימוש:חולטים 1 כפית-כף גדושה בכוס מים למשך 20דק` ושותים.
לטיול בבעיות עור מבשלים 50גר` זרעים למשך 20דק` ומורחים על העור.
• כורכום: במרשם אשורי מ-600 לפנה"ס מוזכר כורכום כצבע לצביעת בגדים.
במדינות כמו אינדונזיה והודו נוהגים לצבוע את הכלה בצבעי כורכום, מאמינים כי זה מרחיק גדילת שיערות.
בכורכום משתמשים כצמח נוגד דלקות בעיקר בדלקות ראומטיות, בנוסף נמצאו לו סגולות כמגן על תאי הכבד, לצהבת, אולקוס, בהפרעות עיכול, שלשולים וכאבי ראש.
אופן שימוש: מרתיחים כפית – כף בכוס מים ושותים.
לטיפול חיצוני בפרונקל ונגעי עור אחרים מערבבים 50גר` כורכום ב-3 כפות שמן זית ומורחים.
• כוסברה: משתמשים בעיקר בעלים ובזרעים להרגעת מחושי הבטן(לאחר ארוחה דשנה), לדלקות הפה וחניכיים, צרבות, הקאות, גזים, סחרחורת, כאבי ראש ודלקות עיניים. לנשים הרות רק בתקופה שלפני הלידה ובהנקה.
אופן שימוש: חולטים 5 כפות זרעים בליטר מים ושותים 3-4 כוסות ביום.
לדלקות עיניים טובלים צמר גפן במרתח זרעי כוסברה ומניחים על העין.
• נענע: אצל ערביי ארץ ישראל מקובל לטיפול בבעיות עיניים, בעיות עיכול, שיעול חזק, נפיחות גוף, בחילות והקאות(אסור לנשים בהריון), חיזוק כוח הגברא, כאבי ראש, חולשה ועייפות כרונית.
אופן שימוש: לדלקות עיניים משרים כ-10 דקות צרור נענע וטובלים צמר גפן והשרייה על העין.
לשאר הבעיות ניתן להשרות 3-4 גבעולים ועלים בכוס מים, להמתיק בדבש או לקחת צרור עלים לערבב עם דבש ולאכול.
• פטרוזיליה: בכתביו של גלנוס ביוון העתיקה מוזכרת כעוזרת לבעיות של הקיבה.
יהודי תימן מערבבים פטרוזיליה עם חזרת וצנון להמסת אבני כליות, הפטרוזיליה ידוע כמשתנת ומנקה את הכליות ודרכי השתן.
ניתן לחלוט עם זקן התירס במצבים של אבנים בכליות.
בנוסף משתמשים כמשלשל עדין, משתן קל, מנקה את הכבד וכליות, סילוק אבני מרה, וניקוי הדם.
אופן שימוש: מבשלים 100גר` צמח בליטר מים מסננים ושותים 3-4 כוסות ביום.
• פלפלת מתוקה(פפריקה): אחד הירקות העשירים יותר בויטמינים בעיקר
בויטמין-C, היא מעוררת הפרשה של מיצי עיכול, מחזקת את פעולת הקיבה, מעוררת תאבון, מונעת תסיסת מעיים(נפיחויות לאחר האוכל), מחזקת את הגוף.
אופן שימוש: תבלון יומיומי בתזונה.
• פלפלת חריפה(פפריקה): נוסף על המתוקה החריפה מזרזת עיכול, ממיתה תולעי מעיים.
• קינמון: אסף הרופא משתמש בכתביו בקינמון למחלות דרכי עיכול, דרכי שתן, להפלה לנשים הרות, נשים ללא וסת. הרמב"ם ממליץ לפתיחת הצנרת של מע` העיכול.
משתמשים גם לכאבי ראש(ברטייה עם מיץ לימון), בחליטה לשטיפת הכליות, להזרמת הדם מהמרכז לפריפריה, לחיזוק הגוף בעיקר בטיפוסים הקרים בחורף(לא לנשים עם גלי חום), בחילות, הקאות, הצטננות, שיפור הראיה, שיעול ונזלת.
אופן שימוש: מרתיחים כפית קינמון בכוס מים, ממתקים בדבש לגיהוק, שיעול נזלת והצטננות.
• רוזמרין: היוונים הקדמונים נהגו לענוד זרי רוזמרין על ראשי ילדיהם כסגולה לשיפור הזיכרון.
יהודי תימן מערבבים עלי רוזמרין עם בבונג ומרווה לשימוש במחלות לב, יהודי מרוקו משתמשים ברוזמרין לטיפול בבעיות אוזניים, גרון, עיניים וריקבון שיניים.
מקובל לשתות חליטת רוזמרין עם דבש לכאבי ראש, והרגעת העצבים(לא לבעלי לח"ד גבוה), ובשמן האתרי להרחקת כינים בראשי הילדים.
שתייה של חליטת רוזמרין טובה להתקרחות, שפעת.
אופן שימוש: חולטים ענף רוזמרין ל20דק` בכוס מים ושותים.









אהבתם?

כתבות נוספות ממדור ארומתרפיה וצמחי מרפא

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים