בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> הריון ולידה > סיפור מהבטן

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

הריון ולידה

סיפור מהבטן

המאמר קיבל את הציון: המאמר סיפור מהבטן קיבל את הציון 5.0 כוכבים  נצפה: 947  |  דורג: 1
דרג מאמר זה
סיפור מהבטן

סיפור מהבטן.... מחר יומולדת לעפרי שלי!!

לפני שנתיים בדיוק גילתי שאני בהריון עם בן שלישי. מאחר וההריון היה שונה מהשניים הקודמים שיערתי שאולי ייחולי הרבים לבת עשו את שלהם. אך טעיתי בגדול וגיליתי שיהיה לי עוד בן!!
ההריון התחיל עם הרבה בחילות ולאחר מכן התווספו החרדות. חששתי מאוד להריון ולמצבי הנפשי מאחר וההורמונים השתוללו וידעתי המון בכי. עד כד כך שחשבתי שאני משתגעת....
שאלתי, התייעצתי, חקרתי, מה לא עשיתי בשביל לוודא שהכל עניין של הורמונים!
בסוף חודש חמישי לאחר הקלה של מעט בחרדות ובתחושות המוזרות של השליש הראשון התחילו להופיע פתאום הצירים. כן, כן. לא היה לי רגע דל! נאלצתי להפסיק עם ההדרכות (העבודה שלי-תשוקתי הגדולה) שלא לדבר על פעילות גופנית שאני כ"כ אוהבת והגעתי למיון עם לחץ של צירי לידה. הרופא ניסה להרגיע ואמר שהכל בסדר עם העובר ושאני זקוקה למנוחה רבה, בקיצור שמירת הריון. ומה שעובר בראשי - מה שמירת הריון לעזאזל ?! אני, שאחת המומחיות שלי היא להדריך נשים בהריון לא יכולה יותר להתעמל?!
יש לי 2 בנים קטנים בבית, אני נמצאת לפני מעבר דירה ובעלי איש הייטק מושבע!!!
ובכן חזרתי הביתה בוכייה ואומללה יש לציין. אימי היקרה שתחייה, מייד התנדבה לעזרה ועברה לגור איתנו במשך חודשיים שלמים. היא לא אפשרה לי לעשות כלום בבית! אי אפשר לתאר כמה עזרה זו היתה. אמא, אוהבת אותך ולא אשכח זאת לעולם!!
אז בשעה טובה עברנו דירה וקצת לפני המעבר חזרו החרדות לביקור: האם אלד בזמן (בסוף ההריון) או שאולי אפיל חס וחלילה, האם הלידה תהיה קלה או שיגלו דבר מה עם ההריון או עם העובר? איך הילדים יקבלו תינוק חדש בבית במיוחד הסנדוויץ שלי שעד היום מקנא ודואג להזכיר לנו מספר פעמים ביום שאת מקומו אף אחד לא יתפוס. בקיצור, לא מעט מחשבות מתרוצצות , במיוחד שאת בשמירה.
הזמן עבר ונכנסתי לחודש התשיעי (אימי כבר עזבה) וכבר רציתי ללדת!!
יש אימרה כזו: "הריון קשה - לידה קלה" וכך היה! ילדתי את עפרי המדהים שלי ב- 18.7.2011
(ולאחר שבדקו שהכל בסדר מיד המיילדת אמרה שזהו גם תאריך יום ההולדת שלה)
הכי מוזר בכל הסיפור הוא שלא הצלחתי ואולי גם לא רציתי להתחבר להריון הזה מפאת החששות שנילוו אליו ולו לרגע קט. אך ברגע שעפרי הגיח לעולם, לא זזתי ממנו לרגע! צוחקים עליי שרואים אותנו ביחד- הוא ממש דבק נגרים לרגליי!! אני צוחקת בחזרה ואומרת שהמיילדת שכחה לגזור את חבל הטבור......
חיים של אמא- רוצה אני לאחל לך את כל האהבה והטוב שיש לעולם להציע, שתדע תמיד לצאת ממצבים מאתגרי חיים מהר מאוד ובקלילות כמו שהגחת מן הבטן שלי . שהחיים תמיד יאירו לך פנים ושתגדל להיות ילד ואח מאושר במשפחתנו. אוצר יקר שלי- משוגעת עלייך!!!! הרבה מזל טוב, אמא!
אהבתם?

כתבות נוספות ממדור הריון ולידה

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים