בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> יוגה > מה ההבדל בין תרגול יוגה לבין ספורט?

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

יוגה

מה ההבדל בין תרגול יוגה לבין ספורט?

נדרשתי לשאלה זו בעקבות פגישתי עם חוקר מוח, שהגיע למסקנה שהיוגה היא אימון טוב למוח, ומי שרוצה לשמור ולפתח את מוחו מומלץ לו לתרגל יוגה. מאחר ואני מתרגל יוגה בעצמי קרוב ל-20 שנה ומורה ב-6 השנים האחרונות, החלטתי לדוש קצת בנושא זה. עברתי על מאמרים רבים באינטרנט ואני מסכם כאן מקצת מן הממצאים שלי. חלק מהמאמרים עליהם מסתמך הכתוב, אינם מדעיים, אלא מכילים כתבים של חכמי יוגה במאות האחרונות.
המאמר קיבל את הציון: המאמר מה ההבדל בין תרגול יוגה לבין ספורט? קיבל את הציון 5.0 כוכבים  נצפה: 1373  |  דורג: 2
דרג מאמר זה
מה ההבדל בין תרגול יוגה לבין ספורט?

המילה "אסנאה" מתורגמת בעברית לתנוחה, והיא המנח שאליו שואפים להגיע בתרגול היוגה. היוגה היא תורה עתיקה, וכוללת מספר רב מאד של אסאנות. נמצאו ציורי קיר עם תנוחות יוגיות, המתוארכים ללפני 15,000 שנה. בראשונה תורגלה היוגה, ע"י נזירים וקדושים על מנת להגיע לשלמות עצמית, מטרת היוגה היא לשמור את המתרגל מתאים ובריא כדי לשבת ולמדוט במשך שעות ארוכות, ובסופו של דבר להגיע לנירוונה - שחרור ממעגל החיים והמוות. היוגה היא, אם כך, תרגול מגוון לכל הגוף לשמירה על חוסנו. לכל אסאנה יש מטרה בפני עצמה בגוף. התנוחות מחזקות ומאריכות את השרירים, מגבירות את הגמישות, מעסות את האברים (בעיקר הפנימיים), מגבירות סירקולציה, מאריכות ומחזקות את עמוד השדרה, מרחיקות רעלנים מן הגוף, מרגיעות את ה"מינד", מפחיתות חרדה ומתח, ועוד ועוד. התוצאה היא גוף מכוונן היטב כמו מנוע של מכונית יקרה שיצאה מטיפול תקופתי. מיליוני אנשים בעולם מתרגלים יוגה כיום, לשם בריאות גופנית ונפשית טובה (השואפת למושלמת). היוגה עובדת ברמות פנימיות שבפנימיות של הגוף ויכולה להשפיע לטובה גם במקרים קשים של מחלות כרוניות.


פטנגלי שנחשב ל"אבי" היוגה הכתובה, כתב לפני כ-2000 שנה: בסנקסקריט: "סטירם סוקהם אסאנאם" ובתרגום התנוחה יציבה ונינוחה, כלומר אסאנה היא תנוחת גוף ומצב קיומי בו המתרגל יכול להישאר יציב, רגוע ולחוש בנוח, למשך זמן.

ההבדל בין אסאנות ותרגול פיזי
למרות שיש הבדלים בין סוגי התרגול הפיזי, ניתן לסכם את ההבדלים כך: אופן התרגול / אימון: ביוגה יש דיוק בתנועה ושהיה ארוכה בעוד שבתרגול הפיזי יש חזרה מרובה על אותו תרגיל. תחרותיות: ביוגה מומלץ להימנע ממנה בעוד שבתרגול הפיזי היא הדחף לתרגול. צריכת חמצן בתרגול / אימון: ביוגה היא מוקטנת ובתרגול הפיזי היא מוגברת Tran)(2001. קצב הנשימה: ביוגה מוקטן ובתרגול פיזי מוגבר (Telles 1998). טמפרטורת הגוף: ביוגה יורדת ובתרגול הפיזי עולה. קצב המטבוליזם: ביוגה יורד ובתרגול הפיזי עולה. קצב הלב ולחץ הדם: ביוגה מוקטנים ובתרגול הפיזי מוגדלים. הגברת מערכת העצבים: ביוגה הפארה סימפתטית ובתרגול הפיזי הסימפתטית (Ray 2001). אנרגיה כללית: ביוגה טוענת את המתרגל ובתרגול הפיזי נסחטת מהמתרגל. תחושת רעב: ביוגה מוחלשת ובתרגול הפיזי מוגברת. השפעה על התאים בגוף: ביוגה הסרה, רענון וחידוש תאים ובתרגול הפיזי יצירה ושבירה של תאים. השפעה על מפרקים: ביוגה ייצוב והרגעה ובתרגול הפיזי הפעלת יתר וגרימת נזק. השפעה על השרירים: ביוגה מתחזקים ומתארכים ובתרגול הפיזי מתעבים ומתקצרים Tran( 2001). חומרים טוקסיים בגוף: ביוגה נוטים להתפרק עם התרגול ובתרגול הפיזי מצטברים עם התרגול. מתח גופני: ביוגה מוחלש ובתרגול הפיזי מוגבר. מודעות פנימית: ביוגה מתפתחת עם התרגול ובתרגול הפיזי לא בהכרח מושפעת. תוצאה סופית: ביוגה רגיעה וקור רוח ובתרגול הפיזי הגדלת האגרסיה.

תירגול מול אימון:
ביוגה מדברים על תרגול (Practice) בעוד בספורט המונח הינו אימון (Training). ההבדל אינו מתרכז במושגים אלא ביחס כלפי ההתפתחות האישית והשגת המטרה של המתאמן עצמו. ספורטאים וגם אנשים הישגיים אשר מתחילים להתאמן ביוגה, נוטים להכניס לאימון היוגה שלהם תחרותיות, רצון להישגיות ורצון ל"נצח"ץ מתאמנים אלו ינסו לקחת את הגוף שלהם לעבר קצה היכולת שלו ויוצרים מתח ועומס. אלו שעובדים ביוגה בתקיפות ובהשתוקקות גורמים לקשיחות במפרקים, לקיצור השרירים ולחוסר הרמוניה בין האני הפנימי שלהם ובין הגוף שלהם. מי שיתמיד להתאמן ביוגה יבין שהלחץ, התחרותיות, הרצון לנצח הם לא יוגה ואפילו יחוש בנזק לגופו. מי שיבין שהניצחון הינו השג עצמי ולא הבסה של מתמודד יפנים לבסוף את הבדל בין תרגול ואימון, תרגול ספורט מופנה לעבר העתיד בעוד שאימון יוגה הוא כאן ועכשיו, בהווה.


היתרונות הבריאותיים של היוגה:
בתרגול אסאנות , השרירים מקבלים פחות הזנה וחמצן בעוד שאר האברים מקבלים יותר בעוד שבתרגול פיזי השרירים הם אלו שמקבלים את רוב ההזנה והחמצן. כתוצאה מכך בתרגול הפיזי מתפתחים שרירים גדולים (לדוגמה, תמונות של מרימי משקולות) , השרירים הגדולים דורשים יותר הזנה ואספקת דם, וכאשר אינם מנוצלים הם הופכים רפוסים ורקמת השריר נוטה להשמנה.
1. לאסאנות השפעה טובה על מערכות בגוף כמו המערכת האנדוקרינית, היוצרת איזון גופני ונפשי ומעניקות למתרגל גישה חיובית לחיים.
2. האסאנות מעודדות גמישות פיזית ונפשית ואת היכולת להתאים לסביבה ולשינויים. אם מתורגלות כהלכה, האסאנות מעודדות כושר עמידה, כוח סבל והתמדה. יש שיפור נמדד בסיבולת לב-ריאה אצל מתרגלי היוגה (האובייקט הנמדד הוא אני).
3. בניגוד לרוב התרגולים הפיזיים, האסאנות מתורגלות באיטיות, בהרפיה ובמודעות אשר מגבירים את הקוארדינציה בין הגוף לבין ה"מינד".
4. תרגול פיסי מוגבל לעצבים המוטורים בעוד יוגה מציעה לגוף, ריצת מרתון, באופן ידידותי. מאחר והאסנה משלבת תרגול פיזי עם תרגול מנטלי ברמה גבוהה. למשל, מן הנשימה –פראנימה, הדרגה הגבוהה יותר היא מדיטציה, והגבוהה ממנה היא הסמהדי. כך היוגה מכינה את המתרגל למרתון החיים.
5. היושבים שעות מול המחשב, או ליד ההגה, נוטים לסבול מכאבי מפרקים וגב. תרגול היוגה יכול לעזור ולהקל על כאבים אלו דרך הגברת הגמישות, שימון המפרקים ושיפור היציבה.
6. שיפור הנשימה, המתרגל יוגה עוסק בפראנימה שהיא נשימה מכוונת, המערבת נשימה עמוקה, עצירת נשימה, הכוונה לאברי נשימה שונים ועוד. התוצאה היא שיפור מעברי האוויר דרך הנחיריים, הקלה בבעיות סינוסים ואסטמה.
7. מלחמה בגיל, מתרגלי היוגה נראים ומרגישים צעירים מכפי גילם, התרגילים משפעים גם על העור ומונעים קמטים.
8. השפעה חיובית על הזיכרון, מתרגלי היוגה, צעירים ומבוגרים כאחד, מדווחים על שיפור ברמת הזיכרון, עם התרגול.
9. בגדול, מתרגלי יוגה צריכים פחות מזון ממתרגלים תרגולים פיזיים, מעט מהמתרגלים מדווחים שהיוגה עוזרת בהפחת משקלם. מאחר והיוגה אינה "שורפת שומנים" ההשפעה של הפחתת משקל ניכרת רק אצל מקצת מהמתרגלים.

תירגול פוגש אימון:
למרות כל האמור לעיל, ממנו משתמע שהאפקט המרגיע של היוגה נוגד באופן מוחלט את דרישות האימון של הספורט, יש מקרים בהם השניים עובדים יחדיו. היוגה עוזרת לספורטאים לבנות חוזק בסיסי ומונעת מהם פגיעות או פציעות.
פראנאיאמה (נשימה)
ע"י טכניקות נשימה יוגיות המתאמן לומד לשלוט גם במיקוד הפנימי שלו, מה שיעזור לו להתרכז בביצועיו וע"י כך לגבור על יריביו בספורט. בנוסף לכך בעוד שהאימון האינטנסיבי משפיע על מערכת העצבים הסימפתטית וגורם לדם לזרום אל השרירים, הפראנאימה משפיעה על מערכת העצבים הפארה סימפתטית וגורמת לדם לזרום למערכות העיכול, הרבייה והבלוטות והתוצאה חוזק מתמשך וגמישות.
חוזק בסיסי
אחד ממטרות האימון הספורטיבי היא בניית חוזק, בנייה של כוח בסיסי יכולה לשפר את האימונים ואת הביצועים. מאחר ותנוחות היוגה גורמות להארכת ולחיזוק השרירים תוך יצירת חוזק בסיסי היוגה עוזרת גם גם לאימון הספורטיבי Prakash (2007). דוגמאות לתנוחות שעוזרת לבניית החוזק הבסיסי: כלב ראש למעלה, גשר ותנוחת המשולש.
הימנעות מפגיעות / פציעות
שימוש יתר, הינו הגורם העיקרי הגורם לאתלטים להיפגע באימונים. מומלץ לאתלטים לעסוק ביוגה כדי להימנע מפגיעות כגון כאבים באגן, פגיעות בברך, כאבי כתפיים, בעיות באמות, פגיעה בעקבים וכאבי גב תחתון. מכל אלו אפשר להימנע ע"י תרגול יוגה חיזוק הגוף ובנייה של יציבות פיסית ונפשית ובניית הרמוניה ביניהם. Raju (1986)

סיכום:
היוגה כיום, היא דרך חיים, היא מחוללת ניסים בבעיות בריאותיות שונות ומעוררת מחדש את כל המערכות של המתרגל. הדרך הטובה ביותר ללמוד על יוגה ועל יתרונותיה הבריאותיים היא לתרגל את המדע הזה בעצמנו, ולחוות את ההשפעה המופלאה על בריאותנו הנפשית והפיזית. ולחתום בציטוט המסביר מהי יוגה, האם אפשר לתאר שמדריך ספורט יאמר משהו מסוג זה לתלמידיו האתלטיים?

"יש האומרים שברגע שהגעת להבנה והסכמה עם מי שאתה, תפסק הצמיחה וההתקדמות שלך. לדעתי, צמיחה אמיתית והתקדמות אמיתית מתחילות מהרגע שהפנמת מי אתה באמת, כשאתה יכול להגיד: "זה בסדר גמור" גם אם עשית משהו קטן ולא משמעותי. לכן בבקשה תן דעתך יותר ויותר למצבך הבלתי מספק ותטפל בו כפי שהוא. כך תוכל לראות את הדלת נפתחת לעבר העולם הבא."
מתוך כתבי מסטר הזן: הונגן-סאן, "החוף החיצוני" בתרגום שלי

מאת דובי וולפסון, מורה ליוגה
לפרטים נוספים הכנסו למעבר לפעילות הכותב
אהבתם?

כתבות נוספות ממדור יוגה

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים