בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> לימודים והעשרה > מי צריך הוראה מתקנת ?

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

לימודים והעשרה

מי צריך הוראה מתקנת ?

מה צריך לדעת כדי לאבחן מוקדם קשיי למידה. ומי צריך הוראה מתקנת. 13%מהתלמידים בארץ סובלים מלקות-למידה כלשהי. אבחון מוקדם עשוי לפתור לפחות חלק מהבעיות. מומחית לחינוך: "בסוף כיתה א` ילד צריך לדעת בעל-פה את כל תרגילי החיבור והחיסור עד עשר. בכיתות ג` ו-ד` הוא כבר אמור לשלוט בלוח הכפל. אם מבחינים בבעיה באחת התחנות הללו, כדאי לבדוק מה קורה"
המאמר קיבל את הציון: המאמר מי צריך הוראה מתקנת ? קיבל את הציון 4.0 כוכבים  נצפה: 1594  |  דורג: 4
דרג מאמר זה
מי צריך הוראה מתקנת ?

לפני כמה שבועות, כשאיתי בן השמונה שאל את אמו דניאל (השמות בדויים): "אמא, עכשיו המוח שלי כבר לא טיפש?", נשמה האם לרווחה. קצת פחות משנתיים אחרי שהחלה לחשוד כי בנה סובל מלקות למידה כלשהי, הבינה דניאל כי החששות היו אומנם מוצדקים, אבל המאבק העיקש למציאת פתרון לבעיה, הצליח. בימים אלה, כשאיתי עומד לעלות לכיתה ג', הוא כבר יוכל לקרוא, להבין את הבעיות המילוליות בחשבון, להיות תלמיד ככל התלמידים.


"כשלושה-ארבעה חודשים אחרי שאיתי התחיל ללמוד בכיתה א' הרגשתי שמשהו לא זורם כמו שצריך", מספרת דניאל. "חשבתי שאולי משהו במבנה שיטת הלימוד לא מתאים לו, וביקשתי מהמחנכת לנסות ללמד אותו לקרוא בשיטה אחרת. כשראיתי שלמרות זאת הדברים לא זזים, הלכתי למורה פרטית להוראה מתקנת. אחרי כחודשיים הרגשתי שאין ביניהם כימיה טובה וניסיתי לעבוד איתו בעצמי, כמי שממילא שייכת למערכת החינוך. הגענו לחופש הגדול של כיתה א' כשבסך-הכל הוא נשאר באותה רמה".

כשהבחינה שרמת התסכול של בנה עולה בכל פעם שהיא מנסה ללמד אותו לקרוא, שהוא מסכים לשבת איתה מקסימום עשר דקות ברציפות, החליטה להפסיק. "היתה פגיעה בדימוי העצמי שלו. איתי הפך מילד אנרגטי, דומיננטי ומלא שמחת חיים, לילד שקט ורגיש יותר, שמתחיל להתבייש בזה שאחרים מצליחים במה שהוא נכשל. הוא התחיל לשאול אותי אם הוא טיפש וזה היה קשה".

השינוי ביכולותיו של איתי התרחש כשלושה חודשים לאחר שהחל ללמוד עם מורה להוראה מתקנת ב"מכון אותיות". זהבה קלנר, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד, מנהלת רשת "מכון אותיות", מסבירה: "ליקויי הלמידה הם קשיים בקריאה שעלולים להתפתח לדיסלקציה (הפרעה בהתפתחות כושר הקריאה), קשיים בכתיבה שעלולים להפוך לדיסגרפיה וקשיים בחשבון שעלולים להפוך לדיסכלכוליה (חישוב לא נכון).

"הגדרת הדיסלקציה קובעת כי ילד שיש פער של שנתיים ויותר בין יכולת הקריאה שלו לבין היכולת של בני גילו, בתנאי ששוללים מצב סוציו-אקונומי מיוחד, בעיות רגשיות או אינטליגנציה נמוכה, הוא דיסלקט.
לעיתים המורה מאתרת את הבעיה כשהיא רואה שתלמיד מתקשה בקריאה, אינו כותב בצורה ברורה או שאינו משיג ציונים תואמים לרמת האינטיליגנציה שלו. הבעיה היא שלרוב המצב צריך להיות חמור כדי שהמורה תגלה את העניין".

ליקויי הקריאה יכולים להתבטא בהיעדר שליטה בניקוד, קושי לפענח מילים לא מוכרות או קריאה מדויקת אך מקוטעת. ליקויי הכתיבה - אומרת קלנר - כוללים קושי לכתוב מילים ארוכות בשל הקושי לזכור צלילים לפי הרצף הנכון, השמטת אותיות, החלפה בין צלילים דומים (למשל ג' ו-ק', ד' ו-ת') ושגיאות כתיב הומופוניות (למשל בלבול בין ט' ל-ת', ח' ל-כ' וכו'). שגיאות אלה מותרות לפי שלבי ההתפתחות התקינים בכיתות היסוד, אבל אמורות להצטמצם עד גיל 12.


ליקויי החשבון באים לביטוי בקושי בפתרון תרגילים. קלנר: "בסוף כיתה א' ילד צריך לדעת בעל-פה, בצורה אוטומטית, את כל תרגילי החיבור והחיסור עד עשר. בכיתות ג' ו-ד' הוא כבר אמור לשלוט בלוח הכפל. אם מבחינים בבעיה באחת התחנות הללו, כדאי לבדוק מה קורה".

- ומה חובת ההורים במקרה הזה?

"הורים צריכים להיות ערניים כבר בגיל הגן, ללמד את הילדים צלילים, לראות אם הם זוכרים, ללמד מספרים ואותיות, לומר את שמותיהם בקול רם ולשחק במשחקים שונים סביב הידע הזה. כשילד בן יותר מחמש מגלה חוסר סבלנות למשחקים כאלה, הדבר צריך להדליק נורת אזהרה.

"אחר-כך, כשהילד נכנס לכיתה א', אסור להסתפק בזה שהוא אומר שעשה שיעורי בית, ולא מתוך חוסר אמון. חשוב להציץ מפעם לפעם במחברות שלו, לבקש ממנו לקרוא לכם קטעי סיפור בקול רם, לשים לב לדרך החזקת העיפרון כשהוא כותב, לראות אם כתב היד שלו תקין.

מעבר לזה, כדאי להיות ערניים לתהליך הרגשי סביב הלימוד: למשל האם הילד לומד בכיף, או שונא כל רגע".

כשמתעורר חשד לבעיה, מציעה קלנר להתחיל את תהליך האבחון דווקא בהערכה דידקטית קצרה אצל מורה להוראה מתקנת, במקום להיכנס למסלול הארוך והמתיש לעיתים של איבחונים פסיכו-דידקטיים. "חשוב שהורים יוודאו שיש כימיה בין הילד למורה ויעקבו אחרי העבודה. אם לא רואים שיפור משמעותי תוך חודשים ספורים, ללכת הלאה בטיפול".

כך נשתפר: טיפים להורים מודאגים (כפי שמציעה קלנר):

•ילד שמעדיף לקרוא קודם בשקט ורק אחר-כך בקול רם, הוא ילד שאינו יודע לקרוא.
•גם ילד שלא מוכן לקרוא ספרים משום סוג, צריך לעורר סימני שאלה.
•אם הילד אובחן כסובל מלקות למידה כלשהי והוא מטופל, זה הזמן להשקיע בדימוי העצמי שלו. אפשר לרשום אותו, למשל, לחוג מטריף בתחום שמעניין אותו וברור שהוא יהיה טוב בו. חוויית הגאווה והביטחון העצמי יסייעו בעקיפין גם לליקויי הלמידה.


למידע נוסף אייך ניתן להתמודד עם הקשיים האלו במהלך החופש הגדול. תוכלו לפנות אלינו במספר : 03-6705724


מכון אותיות – תל אביב


אהבתם?

כתבות נוספות ממדור לימודים והעשרה

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים