בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> חוגים טיפוליים > מיומנויות חברתיות - מה הן ולמה הן חשובות לכולנו

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

חוגים טיפוליים

מיומנויות חברתיות - מה הן ולמה הן חשובות לכולנו

מיומנויות חברתיות הן שם כולל ליכולות שמפתח האדם כדי לקשור קשרים חברתיים ולשמר אותם לאורך זמן, לצורך יצירת חברויות, זוגיות או מערכות פונקציונליות, כגון קשרים הנוצרים בעולם התעסוקה וכן פיתוח כישורי הובלה ומנהיגות.
המאמר קיבל את הציון: המאמר מיומנויות חברתיות - מה הן ולמה הן חשובות לכולנו קיבל את הציון 4.5 כוכבים  נצפה: 1785  |  דורג: 2
דרג מאמר זה
מיומנויות חברתיות - מה הן ולמה הן חשובות לכולנו

מיומנות חברתית הינה כמעין שריר אותו אנו אמורים לתרגל, לשכלל ולשפר במעין "חדר כושר" חברתי לאורך כל חיינו. כאשר מסיבות שונות אנו לא מתאמנים בכך, "שריר" זה הולך ונרפה. בעולם המודרני הולכות ומתמעטות ה"זירות" הטבעיות בהן בעבר ניתן היה לתרגל כישורים אלו – על כן, על אחת כמה וכמה חשוב שניצור לעצמנו ולילדינו את הזירות החלופיות בהן ניתן יהיה להתאמן בכישורים אלו בבטחה.

אוכלוסיות הסובלות ממיומנויות חברתיות דלות מגלות פעמים רבות חסך בסיסי בעיבוד ותגובה לרגשות, החיוניים לקיומם של קשרים אנושיים. חסכים אלו בהבעה הרגשית יכולים לבוא לידי ביטוי הן ביכולת המילולית לבטא טווח רגשות והן בהבעות פנים דלות ובאיכות קול מונוטונית וטכנית. לעיתים קיים חוסר מתאם בין המסר המילולי המועבר לבין הבעות הפנים ושפת הגוף המפגינה מסר שונה לחלוטין. אוכלוסיות אלו סובלות לרוב מהעדר אמפטיה בסיסית לזולת, ותגובותיהם הרגשיות לרגשות האחר לוקות בחסר, דבר הבא לידי ביטוי במיעוט גילויי התעניינות ויחס לחיי הזולת.

שיטת רומח-

שיטת "רומח" משתמשת במשחקי האסטרטגיה והתפקידים כבסיס לטיפוח מיומנויות חברתיות ולהתמודדות עם חרדות חברתיות. השילוב בין משחק מרתק, מנחים מנוסים, מטפלים מקצועיים ואווירה תומכת, מהווה פלטפורמה רבת עוצמה ומיוחדת, שאין כמותה בשוק כיום.

מתוך שלל הגישות הרווחות להקניית ופיתוח מיומנויות חברתיות וטיפול בחרדה חברתית, תופס הטיפול בעזרת משחקי תפקידים מקום מוביל בשל מספר סיבות:

1. חוויית המשחק - המשתתפים בקבוצה חווים חוויה של השתתפות במשחק, גם בהגדרה וגם בפועל, ואינם חשים כי הם באים "לטיפול". ילדים הסובלים מערך עצמי נמוך ותחושות נחיתות ממעטים להגיע לטיפול סטנדרטי למרות הפצרות הוריהם, וגם מתקשים להתמיד בו. חווית החשיפה למטפל/פסיכולוג מבחינתם רק מקבעת ומאששת תחושות אישיות אלו. ההגדרה של החוג כמשחק, ולא כחוג טיפולי, מקלה על ילדים אלו את היציאה מהבית וההתמדה בחוג, ומכאן גם את אפשרויות הריפוי.

2. שני אנשי מקצוע – על פי שיטת רומ"ח מתקיימת עבודה בקו (co-work) בין מנחה משחק מקצועי למטפל מתחום בריאות הנפש וזאת לעומת גישות אחרות בהן קיים מטפל בודד מול קבוצה. גישה טיפולית זו מאפשרת למנחה להתמצב מול הקבוצה כדמות אוהדת המהווה חלק מהמשחק ("שליט המבוך") תוך שהוא מקבל גיבוי והכוונה טיפוליים מאיש המקצוע, הפועל יותר מאחורי הקלעים.

3. קבוצות קטנות – רומ"ח מקפידה על קבוצות טיפול של 3-5 משתתפים בלבד. חשוב לנו מאוד לתת מקום לכל אחד ואחד בקבוצה על מנת לעודד התקדמות אישית וקבוצתית גם יחד.

4. כאן ועכשיו - עצם העובדה שהמשתתפים פועלים בקבוצה, מאפשרת ישום מיידי ואימון תדיר בכלים החברתיים שרכשו. כאשר הילד מגלה קשיים בהתמודדות עם נושא מסוים, המנחה משתמש בכלי המשחק ובהתגלגלות העלילה כדי לאפשר לו להתמודד מיד עם בעיה דומה ולתרגל את הכישורים החדשים שרכש במהלך הטיפול.

5. התמודדות עקיפה - משחק תפקידים מאפשר לילד "להתחפש" ולא לגלות את חולשותיו באופן ישיר. העבודה הטיפולית נעשית בעקיפין כמתייחסת לדמותו במשחק ולא לילד עצמו, ובכך מקלה על הילד קבלת ביקורת או הצעות לשיפור, אך בהמשך לעשות את ההעברה הנדרשת מדמותו למציאות באופן לא מאיים. באופן דומה, במסגרת המשחק מתייחס הילד לחבריו לשולחן כדמויות בתחפושת, ולא כילדים אמיתיים, ובכך יכול לחוש מחוזק יותר להעיר, להגיב, לקחת חלק וללמוד את המיומנויות והכלים הנדרשים לאינטראקציות חברתיות חיוביות, ללא החשיפה הנדרשת ממנו בקבוצה טיפולית רגילה.

6. ריבוי הזדמנויות למתן עידוד וחיזוקים חיוביים –הצלחת הדמות במשחק ובפעילויות המיוחדות שלה (כגון יוזמה, העזה, יצירתיות וכד'), הצלחת הקבוצה כולה וכן הצלחות ברמה הבין-אישית בין השחקנים, מובילות כולן להזדמנויות רבות לחיזוק חיובי ונותנות למנחה אפשרות לעודד התנהגות חיובית ולתמוך בלקחים החברתיים שנלמדו.

7. תחושת שייכות בין דומים לך – רבים מהילדים החווים קשיים חברתיים מרגישים שונים, יוצאי דופן ולרוב דחויים ובלתי מובנים. בקבוצה המשחקת מראש במשחק "יוצא דופן" ניתנת לילדים אלו התחושה שהם חלק מקבוצה של אנשים הדומים להם, המקבלים זה את זה, והם נחשפים לכך שהבעיות מולן הם ניצבים אינן יחודיות להם, ולכן, ניתנות לפתרון.

מהם משחקי תפקידים?

משחקי תפקידים הם משחקים קבוצתיים המורכבים מצוות שחקנים ומנחה. המנחה מתווה את עקרונות המשחק והכללים, ובונה את האתגרים אשר ניצבים בפני השחקנים. כל שחקן בונה לעצמו דמות בעלת כוחות, יכולות, כישורים ותכונות אופי המייצגת אותו בעולם המשחק הדמיוני. הקבוצה פועלת ביחד להתקדמות בעלילה - בדומה לספר או סרט, אלא שהשחקנים אינם צופים פאסיביים, ויכולים להחליט כיצד לפעול. תפקידו של המנחה משול לבמאי, והוא מתאר לשחקנים את המתרחש עקב פעולותיהם, בהתאם לתרחיש העלילה אותו הכין מראש.

איך משחקים?

משחקי התפקידים מתרחשים בעיקרם בדמיונם של השחקנים. הקוביות וחוקי המשחק עוזרים להכריע בשאלות המתעוררות במהלך המשחק – למשל, האם הצלחתי לפגוע באורק עם החרב, האם הצלחתי לשכנע את המלך בצדקתי, והאם אני מוכשר מספיק בטיס כך שאספיק להזיז את החללית בטרם תתנגש באסטרואיד.

שיטת המשחק הידועה ביותר בעולם, אשר יסדה את התחום כולו, היא מבוכים ודרקונים. ספרי החוקים מפרטים את חוקיו של העולם הדמיוני, והם קובעים מה יכולה כל דמות לעשות, וכיצד לבדוק האם הצליחה לבצע פעולה כלשהי. הקוביות מוסיפות פן של מקריות ומזל (אחרי הכל, גם הלוחם המסוכן ביותר מחטיא לפעמים).

לא ניתן "לנצח" במשחק תפקידים - שלא כמו משחקי לוח, שמסתיימים לאחר כמה שעות, משחק תפקידים הוא כמו סיפור מתמשך, אשר מגיע לסופו רק כשהחבורה מחליטה לעשות זאת.
אהבתם?

כתבות נוספות ממדור חוגים טיפוליים

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים