בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> חוגים טיפוליים > עונג החיים, על מיניות נשית ועונג האורגזמה

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

חוגים טיפוליים

עונג החיים, על מיניות נשית ועונג האורגזמה

מהי רמת החשק המיני שלך? כמה קשר מיני נוכח וחי משמעותי בחייך? במהלך חיינו,אנו מאבדות את המגע האמיתי עם הגוף שלנו, מכסות את עצמינו שכבות (אם עכבות, או שומן) ומוצאות עצמנו מאבדות את חדוות החוויה המינית. בעבודה פנימית ניתן לפתוח את השריון ואפילו להאמין שיש סקס אחר.
המאמר קיבל את הציון: המאמר עונג החיים, על מיניות נשית ועונג האורגזמה     קיבל את הציון 5.0 כוכבים  נצפה: 2979  |  דורג: 6
דרג מאמר זה
עונג החיים, על מיניות נשית ועונג האורגזמה

לחופש נולדה – האישה המינית

כולנו נולדנו לחיות מתוך חופש מיני, אם מתעוררת תחושת פנטזיה או אי נוחות מן המשפט הזה, זה מתוך הבלבול שרבים עושים בין מיניות ילדותית לבין מיניות בוגרת. ילדים וילדות נולדים עם תחושות טבעיות של עונג, פרויד טען כי תחושות העונג ממוקמות באזורים שונים בגוף, לעומתו, וילהלם רייך, טען שהמיניות הינה לב לבה של התנועה שלנו.

ילד, מבוגר, חיה ואדם, בכולנו אנרגית חיים בסיסית, בין אם נקרא לה דם או צ'י או פראנה, והזרימה שלה הינה התנועה המינית שלנו. כאשר היא חופשיה וזורמת, טען רייך, לאדם יש היכולת לתנועה מינית מלאה, לאורגזמה עשירה ועמוקה, כזו שמרטיטה את הגוף כולו (כן, גם אצל גברים).

מיניות פתוחה ומלאה קשורה עם תנועה מלאה גם בתחומים אחרים. גוף פתוח ומשוחרר מאפשר גם ביטוי אמנותי, דיבור, צחוק ויחסים אינטימיים פתוחים ומשוחררים. הוא מאפשר הנאה עמוקה מהכנת סנדויץ' לבית הספר, מהחלפת גלגל ומספורט.

ילדות דקורות נסגרות

לכל גוף חי תנועה פעימתית בסיסית. גם אמבה, יצור חד תאי, פועמת: היא מתנפחת ומתכווצת באופן קצבי. אם נשים סיכה בקרבת האמבה, כך שכאשר היא תתנפח הסיכה תדקור אותה, האמבה תגיב על ידי הקטנת תנועת הניפוח. באופן כזה מידת ההתרחבות וההתכווצות שלה מצטמצמת כתוצאה ממגע עם העולם.

כך בנוי גם אורגניזם מורכב בהרבה: את.

ילדה קטנה, שתנועתה עשירה ומלאה, חיה ופועלת בעולם בדיוק כפי שהיא מרגישה. בוכה וצורחת, וצוחקת עם כל הלב. העולם החיצוני נכנס לתמונה רק כאשר הילדה מסוגלת לקלוט מסרים רגשיים מסביבתה, כאשר הסביבה מקבלת משמעות רגשית: אל תצעקי, אל תדברי בקול רם כל כך, לא יפה לצחוק ככה וכמו האמבה, גם הילדה מצמצמת את התנועה שלה כדי להימנע מדקירה, וממשיכה לצמצם אותה עם כל דקירה.

הדקירות וההשפעה שלהן, מייצרות טראומה, מצב בו גופה של הילדה משתריין בשריון הגנתי שלא מאפשר לה לנוע בתנועות אסורות, הילדת הופכת מנותקת מעצמה ומתחושותיה, ופחות מרגישה את עצמה. לא מדובר במקרים חריגים. זו הנורמה. לגבי רובנו.

למרות הדמוי הדרמטי של טראומה, הנזק אינו בחד פעמיות אלא בדקירות הסדירות. בדחיה הקבועה, בנטישה הקבועה. אם את עצבנית ואמרת לילדה "אוי, אין לי כח יותר אליך", אל חשש, לא יצרת טראומה. תנועה של ילדה בריאה לא תיעצר מאמירה כזו, גם אם היא בוטה וקשה. על רקע של יחסים טובים ומלאי אמון עם אמא, היא פשוט תניח לה ותסמוך על כך שהסבלנות שלה אליה והאהבה שלה אליה יחזרו.

זה הולך ומסתבך

אך דקירות חוזרות ונשנות, נצרבות. אמא מדוכאת, שכועסת כשהילדה שלה תלותית, תעודד את הילדה שלה – גם אם אצלה זה לא מודע – לצמצם את התנהגות התלות אצלה, ותגדל ילדה אחראית, מעשית , עצמאית, כזו שהיכולת שלה להתמסר ולבקש עזרה תהיה מצומצמת מאד.

היכולת שלה, כמבוגרת, להגיד מה נעים לה, ואפילו להרגיש מה נעים לה במיטה, תהיה מוגבלת. הילדה המבוגרת הזו תתייחס לצרכים שלה, כאל משהו שיש להתבייש בו, ולא כאל תנועה שמאפשרת להוביל את חייה.

אם לב התנועה שלנו הינה המיניות, הרי שכל צמצום תנועתי משפיע על המיניות, על היכולת להיות חופשיים וחיים ביחסי המין: להתמסר וגם לתבוע, לקחת וגם לתת, לגנוח ולרטוט ולהיות למעלה ולמטה ולמצוץ וללקק ולהרגיש הנאה מעצם חופש התנועה, ומן העונג שגוף פתוח ומשוחרר יכול להרגיש.

להזדיין מהלב

מי שהיחס שלו לצרכיו מכבד, ירשה לעצמו גם לאהוב ולהיות נאהב, וללב שלו להימס אל תוך הקצב ההיפנוטי של יחסי המין. אם פרויד טען שבריאות נפשית הינה היכולת לעבוד ולאהוב, הטענה של רייך וממשיכיו היא שבריאות נפשית היא היכולת להזדיין ולגמור: מידת החופש המיני והפוטנציאל לחוות אורגזמה באופן מלא ועמוק, הן מדד למידת הבריאות שלנו.

רובינו מסתובבים עם טראומות שנחרתו לא רק ישירות במיניות, כי חיי המין כוללים את היחסים האינטימיים והמידה שבה אנו מאפשרים קירבה ופגיעות. למשל, השותפים המיניים הראשונים שלנו מהווים כר להתפתחות של קירבה וקשר, של אמון ושל היכולת להתמסר, או לכבוש, או להאמין שריח הגוף שלי נעים ומושך, או להגיד מה נעים לי, או לאונן, או להדליק את האור וכו'.

יש סקס אחר!

כשכל כך הרבה יכול להתקלקל, איך זה שרובנו עדיין נהנים ממין? נהנים, כן, אבל זה כלום לעומת הפוטנציאל שאנחנו לא מגיעים אליו בדרך כלל. מנסיוני, הריפוי שמתרחש בחדר השינה עמוק וחזק יותר מכל ריפוי המתרחש בחדר טיפולים. כשאנחנו שוכבים עם בן או בת זוג, ומקבלים מהם בדיוק את מה שהצורך שלנו מבקש, או, אז מתקיים ריפוי.

כשאנחנו מעזים להגיד מה אנחנו רוצים, איפה בדיוק ואיך אנחנו צריכים שיגעו בנו, ונענים באופן אוהב ונרגש, זו חויה מתקנת של ממש בעולם. ריפוי כאן ועכשיו. אך כאשר זוג נכנס לשיגרה של חיי מין מוגבלים, קשה לייצר שם שינוי בלי מעורבות חיצונית לפחות ראשונית.

התנועה החופשית

בטיפול בגישת האנליזה הביואנרגטית יש אספקט גופני קריטי. אמנם זהו מקצוע פסיכולוגי, אבל אנחנו לא רק מדברים את הדברים, אלא פוגשים אותם בגוף. את הקושי לאהוב, את השנאה העצמית, את האכזבה, הזעם והכאב, שעולים לעתים בעוצמה מפחידה, אנחנו פוגשים בגוף ממש, וגם מתמירים אותם, דרך סידרה של תרגילים.

תרגילים אחדים נועדו להעצים את הטעינה בגוף, עד שהיא פורצת גם דרך המחסומים שהצבנו באגן, על ידי כווץ השרירים של רצפת האגן, או שהם פורצים את ההחזקה הכרונית של השרירים הטבעתיים שמקיפים את בסיס אברי המין שלנו. תרגילים אחרים, עדינים יותר, אינם פורצים אלא ממיסים את האזורים בהם קפאה התנועה. תנועה עדינה ועקשנית משיבה מן המתים את החיות הרדומה ביותר. באופן כזה נעשה פרוק הדרגתי של השריון הגופני.

כשאנחנו ממיסים את השריון הגופני, הפוטנציאל המיני שלנו יוצא אל החופשי, ומרשה לנו לנשום, להרגיש, להיות מיניים ולבטא את כל החלקים באישיות ובגוף שלנו, גם אלו שהיו לפני כן "אסורים" או "מלוכלכים". כמו כל טיפול, זה דורש זמן ומאמץ. החדשות הטובות הן שפרוק הביצורים לוקח פחות זמן משלקח להם להיבנות, כך שנותר די זמן כדי ליהנות מחופש התנועה והעונג שמתאפשרים. עונג החיים ועונג האורגזמה. אסור לנו להסתפק בפחות!
אהבתם?

כתבות נוספות ממדור חוגים טיפוליים

תגובות (לא התפרסמו עדיין תגובות לכתבה זו)

בניית אתרים